שנה לאחר משאל העם על הברקזיט, לונדון היא כבר לא בהכרח הבחירה הראשונה של חברות ההייטק הישראליות והאירופיות בפתיחת נציגויותיהן. ורשה מנסה למשוך בכל כוחן את ההייטקיסטים, ועל הדרך להרוויח גם שיק גיקי
הם מייצרים משרות נלוות, משלמים ארנונה גבוהה ומשכורות מוגזמות ומוסיפים לכל עיר שיק גיקי מבוקש במיוחד. שנה לאחר משאל העם על הברקזיט, המירוץ אחר ההייטקיסטים והתואר בירת ההייטק החדשה של אירופה פתוח.
התרומה שלהם לתעשייה היא רק אחת הסיבות שבעקבותיה הערים האירופיות רודפות אחר הסטארט־אפים הצעירים. התרבות הארגונית של החברות הללו מכתיבה שכירת משרדים גדולים ומעוצבים במרכזי הערים (שעליהם משלמים ארנונה נדיבה), כמו גם תשלום משכורות גבוהות לעובדים צעירים ובעלי השכלה גבוהה. בנוסף, זו תעשייה שמייצרת סביבה משרות נלוות שגם הן נחשבות אטרקטיביות מאוד, ממעצבים ואנשי תוכן לעורכי דין, משקיעים ואנשי פיננסים. התוצאה היא אוכלוסייה אטרקטיבית מאוד לערים גדולות שמביאה איתה פריחה קולינרית וחיי לילה סוערים, מעלה את מחירי הדיור ודורשת מערכת חינוך איכותית.
אם עד לפני כשנה היה ברור לכל יזם שמעמדה של לונדון כבירת הפיננסים של העולם והיותה שער לאירופה הופכים אותה למיקום המתבקש עבור הסטארט־אפ שלו, הברקזיט שינה את הכל. זה לא שחברות שמחזיקות בה משרדים מזדרזות לנטוש את העיר, ולונדון עדיין נחשבת לסביבה ידידותית מאוד ליזמים בגלל תוכנית תמיכה מקיפה הן ברמה המוניציפלית והן ברמת המדינה וכמובן בשל יתרון השפה. אבל חברות טכנולוגיה שמתחילות היום תהליך של הקמת פעילות באירופה כבר לא מתייחסות אליה כאל ברירת המחדל.
דוגמה טובה לכך היא פולין, שבה המאמץ המרכזי כיום הוא למשיכת משקיעים ובניית אקוסיסטם מקומי. לשם כך היא מנסה למתג את עצמה כבירת החדשנות של מרכז ומזרח אירופה ומדגישה את תחזיות הצמיחה האופטימיות של הבנק העולמי, את העובדה שבסוף 2016 היו 2,700 סטארט־אפים במדינה ואפילו את הולדת היוניקורן (סטארט־אפ עם הערכת שווי של מיליארד דולר ומעלה) הראשון במדינה – פלטפורמת המסחר המקוון Allegro שנמכרה אשתקד ב־3.25 מיליארד דולר.
