ראשי>חדשות>דיווחים שוטפים>לודג’: יורשת ישראלית לא תירשם בטאבו
דיווחים שוטפים המגאזין

לודג’: יורשת ישראלית לא תירשם בטאבו

אחרי השואה הלאימה עיריית לודג’ נכס של ניצול יהודי. בית המשפט הכיר בבתו כבעלים אך הרשויות טוענות: “היא לא התנהגה כיורשת”

מאת: דן לביא | פורסם ב”ישראל היום

סיפור מקומם: שושנה גרינברג (71) נאבקה במשך שנים כדי לקבל זכויות במתחם תעשייתי בפולין שהיה בבעלות משפחתה לפני השואה אך הולאם. לאחרונה קבע בית המשפט המקומי שהיא היורשת החוקית, אך לשכת רישום המקרקעין מסרבת לרשום את בעלותה. הסיבה – “במשך כל השנים היא לא התנהגה כיורשת”.

המתחם, שכלל כמה מפעלי טקסטיל, הוחרם על-ידי הנאצים ולאחר המלחמה הוא הולאם ע”י אוצר המדינה הפולני והועבר לניהול עיריית לודג’. לפני מספר שנים החלה גרינברג לאסוף מסמכים מארכיונים כדי לתבוע את רכושה ולקיים את צוואתו של אביה, ניצול השואה.

שושנה גרינברג

בשיחה עם “ישראל היום” היא סיפרה: “לפני מותו אבי השביע אותי שלא לוותר ולהילחם כדי להשיב את רכוש המשפחה. אחרי קשיים מרובים שהרשויות העמידו בפני ולאחר שהבשיל התיק והיו בפניהם כל המסמכים, העדתי בפני בית המשפט בלודג’. הרגשתי שאני מדברת מגרונו של אבי ומייצגת את כל הקורבנות”.

לפני מספר חודשים פסק בית המשפט שגרינברג היא אכן היורשת. “שמחתי נורא”, היא שחזרה, “ביקרתי בקברו של אבי ואמרתי לו בבכי שמילאתי את צוואתו”.
בעקבות הפסיקה, פנתה גרינברג ללשכת רישום המקרקעין (טאבו) בלודג’ כדי שזו תעביר את הנכס על שמה. לאחרונה נדחתה בקשתה בטענה כי המועד האחרון בחוק להירשם כבעלים היה בשנת 2008. “קיבלתי סטירת לחי חזקה” , תיארה, “הרגשתי שגוזלים אותי בפעם השנייה”.

לדבריה, התייעצות עם עורך דין העלתה כי ההכרה בירושה אינה מספיקה וכי עליה להוכיח שהתנהגה כבעלים. “לא יכולתי לנהל אותו ולהתנהל כבעלים”, היא הסבירה, “הייתי ילדה כשהנכס הזה נגזל והולאם, ואבי עזב את פולין לישראל לאחר שניצל מאושוויץ ללא אף מסמך המוכיח את בעלותנו”.

הגשת ערעור תעלה לגרינברג מאה אלף שקלים- סכום שאין ביכולתה לשלם. “כל המסע שלי לאיסוף מסמכים, עלה קרוב ל-200 אלף שקל. אין לי להוציא עוד מאה אלף שקל”, סיפרה בצער, “הלב נחמץ. אני לא רוצה להרים ידיים, אבל אני מרגישה שאני חסרת אונים מול הענקית ממשלת פולין”.

המקרה מזכיר את דברי ראש עיריית ורשה היוצאת האנה גרונקייביץ’-ואלץ שהתייחסה באוקטובר האחרון לביקורת על הלאמת הרכוש שנגזל מיהודים בשואה: “חלפו כבר כמעט 70 שנה מאז שניתן היה להגיש בקשות להשבת רכוש… לכן, קשה להצדיק את הטענה שלוח הזמנים להשבת הרכוש הוא קצר מדי, במיוחד כאשר במשך 70 שנה הניצולים ובני משפחותיהם לא פעלו בנושא”.

יו”ר ועדת הפעולות בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל”ר) גדעון טיילור התייחס לדברים: “למרות שהשבת רכוש היא נושא מכאיב בכל רחבי אירופה, פולין היא המדינה היחידה בגוש הקומוניסטי לשעבר, שלא העבירה חקיקה לאומית מקיפה להחזרת רכוש פרטי שהוחרם על ידי הנאצים או הולאם על ידי הקומוניסטים.

“זה כמעט בלתי אפשרי היום בפולין להשיב רכוש. מדיניות זו מזיקה לא רק ליחסי יהודים ופולנים, שהתדרדרו בשנה שעברה בעקבות חקיקת הממשלה שקבעה שזאת עבירה על החוק לטעון שהאומה הפולנית הייתה אחראית לרצח יהודים בשטחה, אלא זה גם מזיק לפולין עצמה.

“עבור כל חברה, אי פתרון בעיות הרכוש שנגזל והולאם והשארתם פתוחים במשך עשרות שנים, אינו דבר חיובי. הבעיה לא תיעלם והשאלה שממשלות פולין צריכות לשאול את עצמן היא האם הן רוצות להמשיך ולהציב אתגרים בנושא הרכוש גם בעתיד”.


תגובות | ומה יש לך להגיד על זה?