משלוח המנות הדל הועבר בין היהודים בגטו, ועליו פתק קטן: “חברה לאספקה הרובע היהודי ורשא, פורים תש”ב” – “לבדוק משקל!” הממצא מרגש את חוקרי מכון “שם עולם”, ומלמד על נחישותם של יהודי גטו ורשה לשמור על המסורת גם במחסור משווע ובמחיר סיכון חייהם
איתמר אייכנר | YNET
77 שנים אחרי, נחשף פתק נדיר שצורף למארז משלוח מנות שהועבר בגטו ורשה במרץ 1942, ומעיד על מסירות הנפש שבה הקפידו יהודים לשמור על המסורת גם בימי רעב ומחסור לא אנושיים.
הפתק המצמרר שצורף למארז של משלוח מנות, שהועבר בין היהודים בגטו ורשה, ממחיש את המציאות הבלתי נתפסת של החיים בגטו. על גביו מוטבעת חותמת המשלח: “חברה לאספקה הרובע היהודי ורשא”, מתחתיה המילים בעברית “פורים תש”ב” – ומעליהן ההוראה “לבדוק משקל!”
מילים אלו ממחישות את המשמעות שהייתה בגטו לכל גרם של פירור מזון, מחשש שמא מישהו יקבל פחות מהכמות הכתובה על המשלוח. הן גם מעידות על רצונם של היהודים להמשיך ולקיים את מצוות משלוח המנות. הפתק ארז משלוח ובו 100 גרם עוגיות ג’ינג’ר.
הפתק התגלגל לידיו של פולני שמצא אותו במקרה בביתו לאחר המלחמה, מבלי לדעת את משמעותו. שמונה עשורים לאחר מכן, יצר בנו קשר עם שליחי המרכז הבינלאומי “שם עולם” – ואלה העבירו את הפתק לארכיון המרכז.
“התארגנות מסכנת חיים”
היהודים בגטאות עבדו בעבודות פיזיות וסיזיפיות, ובתמורה זכו לתפריט בן 500 קלוריות ליום. כל פרוסת לחם או קערת מרק הייתה מדודה וקריטית להמשך הישרדותם ושמירה על בריאות גופנית סבירה. ועל אף הכול, הם הקפידו לשמור על המסורת והרוח היהודית גם במחיר סיכון חייהם.
הרב אברהם קריגר, יו”ר המרכז הבינלאומי “שם עולם”, אומר כי ייחודו של הממצא הוא בכך שהוא “משקף את הרצון לשמור על מסורת משלוח המנות גם בגטו, בתוך הכאוס והרעב, על אף שהתארגנות כזאת סיכנה את חייהם של היהודים”.
לדבריו, “לחג פורים הייתה משמעות עוצמתית בגטו, כי היהודים ראו את היטלר כ’המן’ של תקופתם והתפללו לנפילתו. כמות העוגיות היא מזערית, אבל היה בה הרבה יותר. היה בה סמל למלחמה של היהודים על הרוח והאמונה – לצד מסגרת חברתית אנושית שנשמרה על אף הכול”.
