עיתון פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג העלה לאחרונה את האפשרות שפולין תפרוש מהאיחוד האירופי. בתוכנית פעולה גרמנית שדלפה בנובמבר, נלקחה בחשבון האפשרות שמדינות מזרח אירופה יפרשו מהאיחוד האירופי עד 2040 ויקימו גוש אירופי-אסיאתי
גרמניה מחשיבה את עצמה זה זמן רב לגשר בין מזרח ומערב אירופה. אך לאחרונה, הורעו יחסיה של ברלין עם קבוצת המדינות המכונה “וישגראד”, או V4 – פולין, צ’כיה, סלובקיה והונגריה. התמונה איננה אחידה. צ’כיה וסלובקיה נראות לגרמנים ידידותיות יותר מהונגריה או במיוחד מפולין. אך קיימת תחושה כללית שהאזור מתרחק ממנה. “האנשים כאן מבינים שהם מתייחסים זה זמן רב ל-V4 כאל דבר המובן מאליו”, אומר מילאן ניץ’ מהמועצה הגרמנית ליחסי חוץ.
ב-V4 חשו שהחלטתה של הקאנצלרית אנגלה מרקל מ-2015, לפתוח את שערי גרמניה בפני הפליטים, דחקה אותן לשוליים בלי שהתייעצה איתן בנושא. בארבע המדינות סברו שהקנצלרית הפכה אותן לפרוזדורי מעבר למהגרים לא רצויים שחלמו על החיים בגרמניה. התרעומת הפכה לכעס כשמרקל קראה לאחר מכן לכל חברות האיחוד האירופי לקבל אליהן מכסה מסוימת של פליטים.
גם עוצמתה הכלכלית של גרמניה מטילה אימה על שכנותיה. נפח הסחר וההשקעות שלה במדינות ה-V4 גדול יותר מהנפח עם סין. מצב זה מעורר הכרת תודה, אך גם טינה. לאחרונה נזפו ראשי ממשלות צ’כיה וסלובקיה בחברות גרמניות, משום ששילמו לעובדיהן במדינותיהם פחות מאשר בגרמניה עצמה.
שרידי זיכרונות ממלחמת העולם השנייה “מקלים מאוד על ממשלות (V4) האוטוריטריות לנצל רגשות נגד גרמניה”, אמר תורסטן בנר מ-Global Public Policy Institute. תופעה זו בולטת במיוחד בפולין, שראשיה ממפלגת החוק והצדק פתחו מחדש את הדיונים על פיצויי המלחמה, העבירו את “חוק השואה” האוסר אזכורים לשיתוף פעולה של פולנים עם הנאצים, ופתחו במסע פרסום לקידום המונח “מחנות ההשמדה הגרמניים” (בהתייחסות למחנות ההשמדה הנאציים בפולין).
ויקטור אורבן, ראש ממשלתה הלאומני של הונגריה, אישר במקביל הקמת “אנדרטה לקורבנות הפלישה הגרמנית” במרכז בודפשט. עם זאת, המתח לאורך גבולה המזרחי מדגים את מגבלות העוצמה הגרמנית. על אף עוצמתה הכלכלית, ברלין לא הצליחה לכפות על מדינות ה-V4 לקבל לתחומן כמה מאות פליטים. כיום מדברת מרקל יותר על פיקוח על הגבולות החיצוניים של אירופה מאשר על חלוקת נטל הפליטים החוצים אותם, נושא שהוא בראש סדר העדיפויות של ה-V4.
בינתיים חשים מנהיגי גרמניה שאין ביכולתם לעשות רבות בנוגע להתגברות האוטוריטריות באחדות ממדינות איחוד האירופי, ובעיקר בפולין ובהונגריה. “אם ננזוף בפולין, זה רק יחמיר את המצב”, אמר באנחה בכיר בברלין, שהתייחס להתקפות המשטר הפולני על התקשורת העצמאית ועל מערכת המשפט. שיקולים דומים מסבירים את התעלמות מרקל מהתקפותיו של אורבן על ארגונים לא ממשלתיים ועל הפלירטוטים שלו עם האנטישמיות. במפלגתה של מרקל מתנגדים באופן נחרץ לגרש את מפלגת פידז של אורבן מ”מפלגת העם האירופית”, ארגון הגג של מפלגות מרכז-ימין.
אחד ההסברים לזהירות הגרמנית הזאת היא הנוכחות הגוברת של ההשפעות היריבות במדינות ה-V4. סין, במיוחד, משקיעה בהן כספים רבים (היא מממנת, למשל, מסילת רכבת חדשה מבודפשט לבלגרד). בינואר, באמצע הדיונים על קיצוץ הכספים שהאיחוד האירופי מעביר להונגריה ולפולין, אמר אורבן כי “אנחנו זקוקים למימון לסלילת כבישים חדשים ולהנחת צינורות גז. אם האיחוד האירופי אינו יכול לספק את הכספים האלה, נקבל אותם מסין”. חודשיים לאחר מכן אמר שר החוץ הסיני כי מדינות ה-V4 הן “הכוח הדינמי ביותר באיחוד האירופי”. ממשלתו מעוניינת להשקיע ב”אינטרמריום” הפולני – תוכנית לשילוב מרכז אירופה לאורך ציר צפוני-דרומי המקשר את הים הבלטי לים האדריאטי. אחדים מהמדינאים הגרמנים מתייחסים לארה”ב באותה צורה. ב-4 ביוני הכעיס שגרירו החדש של טראמפ את הגרמנים כשאמר כי ברצונו “להעצים שמרנים אחרים באירופה”, בהתייחסות ברורה לממשלות ה-V4.
לאחר בחירתה מחדש לקנצלרית, מרקל ביקרה בוורשה מיד לאחר ביקורה בפריז כדי להדגיש ששיתוף הפעולה החדש עם צרפת לא ידחק את מדינות ה-V4.
ברגעים עגומים יותר חוששים הגרמנים שהמצב יחמיר. העיתון פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג העלה לאחרונה את האפשרות שפולין תפרוש מהאיחוד האירופי. בתוכנית פעולה גרמנית שדלפה בנובמבר, נלקחה בחשבון האפשרות שמדינות מזרח אירופה יפרשו מהאיחוד האירופי עד 2040 ויקימו גוש אירופי-אסיאתי אוטוקרטי. כל התרחישים האלה אפשריים, אך החששות בלבד מוכיחים כי דעתו של הקאנצלר לשעבר הלמוט קוהל, לפיה יציבות אירופה דורשת שגרמניה תהיה מוקפת בבעלות ברית יציבות, שרירה וקיימת. חומות כלכליות נפלו אך במקומן קמו חומות חדשות, המפרידות בין מערכות ערכים שונים.
מקור: אקונומיסט | תרגום: הארץ
|
||||||||
