פעילי תנועת הנוער ‘כנפיים של קרמבו’ שבו ממסע הזיכרון בפולין. ליאל אברהם, 17, פעילה בסניף אשקלון של תנועת הנוער מספרת על המסע
מאת: עמית רוט, אשקלון
ליאל אברהם, 17, פעילה בסניף אשקלון של תנועת הנוער “כנפיים של קרמבו” לקחה חלק במסע זיכרון של פעילי התנועה בפולין ותיארה את המסע והתחושות ביומן מסע.“המשלחת השישית של תנועת הנוער “כנפיים של קרמבו”. גם אני הייתי חלק, גם אני הייתי שם, הייתי במקומות קשים וכואבים וגם שמחים ומלאים בהמון אהבה וקבלה.
“אני לא בדיוק יודעת איך לסכם את המסע הזה, ואם בכלל אפשר.
“התחלתי אותו עם המון חששות ולחץ. לא ידעתי לקראת מה אני הולכת ואיך ארגיש, לא ידעתי מה יקרה ואיך אגיב. רק ידעתי שאני יוצאת עם אנשים מיוחדים, מכל קצוות הארץ, שונים האחד מהשני, אבל הדבר המחבר בין כולנו הוא “כנפיים של קרמבו”. כולנו יצאנו להראות שאנחנו כאן, יש לנו קול, יש לנו כוח, יש לנו את הכוח לשנות, היכולת והרצון להוביל את החברה שלנו לקבלת כל אדם באשר הוא וליצירת מקום ומשמעות לכל אדם בעולם הזה.
“כשעמדנו שם כולנו, הרגשנו מאוחדים. לא היה צורך בהגדרות מראש. לא היינו אלו שבכיסאות הגלגלים וההליכונים לצד אלו מהחינוך הרגיל. ההינו כאחד. כולנו לבושים בחולצות המשלחת עם הלוגו של ‘כנפיים של קרמבו’, עם הדגלים, עם הפעילים, החניכים, ההורים, אנשי הצוות והמדריכים, הרגשנו את החוזק הזה, הרגשנו גאווה והתמלאנו בהתרגשות שאי אפשר להסביר במילים.
מסע לא פשוט. רגעים בהם מתערבבים יחד, עצב, שמחה, גאווה, כעס, כאב, אהבה, חום, תמיכה, התרגשות, הכלה וקבלה. כל הרגשות בשבוע אחד בלבד שגרם לי להבין שעשיתי את אחת הבחירות הטובות בחיי כשהחלטתי לעבור את המסע הזה עם חברי לתנועת הנוער שלי שכבר מזמן הפכה לחלק משמעותי בחיי.
ב”מסע הזה הגעתי לתובנות חדשות ולמדתי דברים חדשים. הבנתי שגם הדברים הפשוטים בעולם הם הכי מדהימים שיש ושאסור לאף אחד לבזבז אותם או לקחת אותם כמובן מאליו. המסע הזה העניק לי את החיבור לעצמי עם תחושות ותובנות שלא יכולתי למצוא בשום מקום אחר, ובוודאי שלא עם אנשים אחרים.
“האנרגיות והאווירה המיוחדת הורגשו בכל רגע. היינו אחד בשביל השני בכל רגע. אנחנו אלה שהחזקנו את עצמנו ושמרנו על החברים שלנו. התרגשתי לראות שתמיד ידענו לתמוך ולעזור. לפעמים גם במבט אחד, ללא מילים. יד מלטפת שהונחה על הכתף. הרגשנו צורך לפזר את אהבתנו לכל עבר.
“המסע היה לי מדהים ומטורף. הרגשתי כאילו עליתי על רכבת הרים של רגשות. הגעתי עם עוד שלושה חברים טובים ויצאתי עם עוד 100 אנשים שנכנסו לי ללב בגלל היותם מי שהם.
“תודה לכל מי שהיה שותף לחוויה, לכל מי שלקח חלק, לכל מי שבא, תמך ועזר, לכל האנשים שנשארו מי שהם גם במקומות הכי קשים וכואבים. היום יותר מתמיד אני מרגישה מחוזקת וגאה שיצאתי למסע המיוחד הזה עם חברי מ’כנפיים של קרמבו’ ויודעת שאזכור ולעולם לא אשכח.
