בקובלנה מצוין כי גם בעבר, כשהיו ניסיונות של פתיחת קברי קורבנות הטבח ב־2001, ראש הממשלה לשעבר לך קצ’ינסקי, בהיותו שר המשפטים, אסר על הליך זה מתוך התחשבות ברגשות היהודים. בולקה ציין עוד כי פתיחת קברי יהודים הינה הליך המנוגד להלכה היהודית, וכי ישנה הסכמה מלאה בין כל גווני הקשת היהודית כי מעשה זה מהווה חילול כבוד המת וביזוי הדת היהודית, האסורים על פי החוקה הפולנית.

בקובלנה נדרשים ראש הממשלה, התובע הכללי ומשרד המשפטים בוורשה להשיב בתוך שבעה ימים אם החל תהליך כלשהו של פתיחת הקברים, מי הממונה על פעולות אלו מטעם הממשלה, וכן האם אכן נתן מורבייצקי את ההנחיה לפעול לפתיחת הקברים.

“לצערי, הרוחות הרעות בפולין כנגד יהודים לא פסקו”, אמר בולקה. “הודעתי למורבייצקי כי לא נהסס לפעול בבתי הדין הבינלאומיים כנגד מעשים משפילים של חילול כבוד המת וכי ברשותנו הכלים לעצור מזימה זו. במקום למצוא את הדרך להשלים ולהתפייס, בוחרת ממשלת פולין בצעדים שרק יגבירו את האנטישמיות במדינה ויגרמו להסלמה בין הנצים שבשתי המדינות”.

טבח ידבוונה התרחש בבוקר ה־10 ביולי 1941. פולנים מקומיים ריכזו כ־1,600 יהודים בכיכר השוק, ולאחר מסע התעללות הצעידו אותם לאסם שהועלה באש והם נשרפו חיים. הטבח עומד במרכז הספר “שכנים” של ההיסטוריון והסוציולוג הפולני־אמריקאי יאן טומאש גרוס, שתיאר כיצד פולנים רצחו את שכניהם היהודים ללא התערבות של הגרמנים. הספר, שפורסם ב־2001, עורר ויכוח עז בפולין. רבים האשימו את גרוס ב”אנטי־פולניות”, תוך התנערות מאחריות לביצוע הטבח. הוויכוח באשר לאחריותם של הפולנים למעשה הטבח נמשך עד עצם היום הזה.