רבי נתן נטע הנובר היה עד לפרעות הקשות בפולין ובאוקראינה באמצע המאה ה-17, והחליט לכתוב ספר בשם “יון מצולה” לתיאורן. מה היה מיוחד בספר ואיך הוא השפיע על עיצוב התודעה?
בתודעה היהודית, פרעות הן אמנם דבר שקורה מעת לעת, אבל אפילו בהיסטוריה שנתפשת כעקובה מדם, שמור מקום מיוחד לפרעות ת”ח-ת”ט שביצעו האוקראינים בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי. הפרעות נקראו על שם השנים העבריות בהן הן חלו והתרחשו במשך שנתיים, בשנים 1649-1648. במהלך השנתיים הללו נפגעה קשות קהילת יהודי פולין. המספרים לא ברורים, אך נראה שאלפי יהודים (ואולי עשרות אלפים) נרצחו בתקופה זו באופן אכזרי.
עם זאת, כדי להבין היטב את הדימוי של הפרעות הקשות הללו, צריך להבין מהו המקור המרכזי שממנו רבים למדו עליהן – ספר “יון מצולה”. מחברו של הספר היה רבי נתן נטע הנובר, רב פולני שעזב את פולין, אך לאחר שהתחתן גר עם המשפחה של אשתו באזור אוקראינה של ימינו – וכך נקלע ללב הפרעות.
בספרו (ששמו מבוסס על הפסוק מספר תהילים “טבעתי ביון מצולה ואין מעמד”), הנובר בחר לתעד לא רק מה שקרה ליהודים, אלא גם נתן לקוראיו סקירה היסטורית מסוימת של הגורמים שהובילו לפרוץ המרד. הנובר מתאר כיצד הממלכה הפולנית שיעבדה את האוקראינים (שנקראים יוונים בספר), וכיצד האוקראינים כרתו ברית עם הלוחמים הטטארים. ככלל, חלק לא קטן מהספר מוקדש ממש לתיאור מערכת הבריתות הבינלאומית, אשר הובילה למרד של חמלניצקי ולפגיעה ביהודים.
עם זאת, הנובר לא היה בדיוק היסטוריון צבאי או מדיני במובן הקלאסי של המלה. הוא בהחלט היה יוצא דופן בכך שבהיותו רב שמתאר פרעות, הוא בחר להתייחס למערכה המדינית ברקע. אך הנובר גם הושפע מצד שני מרעיונות קבליים, כולל שימוש בגימטריות להסבר הפרעות, והאמין שהפרעות האלה מבשרות את קץ הימים ובוא המשיח.
מבחינת אופי התיאורים עצמם, צריך להגיד שהנובר ממש לא היה צמחוני ולא ריחם על הקוראים. ישנם תיאורי זוועה של יהודים שפושטים את עורם בעודם בחיים, אנשים שנמלטים מהפורעים ומעדיפים לקפוץ למים ולטבוע, רצח נשים בהריון, ואפילו תיאור של יהודים שהתחבאו מפורעיהם, ובינתיים בלית ברירה הידרדרו לקניבליזם כדי לשרוד.
יון מצולה הודפס והפך לספר פופולרי לתיאור הפרעות, אך רק 200 שנה מאוחר יותר, כשמשכילי המאה ה-19 החלו להתעניין בכותבי ההיסטוריה היהודית, הוא הפך לספר בולט ומשמעותי. תחילה הוא נחשב למקור המרכזי והאמין ביותר לפרעות. כיום, בהשוואה עם מקורות נוספים, אנו יודעים שתיאוריו של הנובר לא היו מדויקים תמיד, ובוודאי שאין להסתמך רק על דבריו. עם זאת, החיבור הוא עדיין מרכזי וגם מראה על לא מעט מהתודעה של יהודי שנמצא בעיצומו של משבר קיומי.
