התערוכה תפתח ב-13.9 ותציג את סיפורן של שתי ערי נמל מודרניות, גדיניה ותל אביב. התערוכה תבליט את נקודות הדמיון הרבות בין שתי הערים: תפקידן הלאומי, השפעת החיים המודרניים של תחילת המאה ה-20, התכנון האדריכלי ובעיקר סגנון הבאוהאוס ואופיין כערי תיירות וקיט. לתערוכה הושאלו מוצגים ממוזיאון תל-אביב, מוזיאון נחום גוטמן, מוזיאון ראובן ועוד.
ב-13.9 תפתח במוזיאון פולין בוורשה תערוכה חדשה: “גדיניה – תל אביב”, שתספר את סיפורן של שתי ערי נמל מודרניות, גדיניה שעל חוף הים הבלטי ותל אביב, שעל חוף הים התיכון. התערוכה תציג את סיפורן של שתי ערי הנמל המודרניות: גדיניה שעל חוף הים הבלטי ותל אביב, שעל חוף הים התיכון. התערוכה תבליט את נקודות הדמיון הרבות בין שתי הערים: תפקידן הלאומי, השפעת החיים המודרניים של תחילת המאה ה-20, התכנון האדריכלי ובעיקר סגנון הבאוהאוס ואופיין כערי תיירות וקיט. שתי הערים תוכננו על-ידי ארכיטקטים פולנים ויהודים בשנות ה-20 וה-30 של המאה שעברה. שתיהן נוסדו על מנת לתת ביטוי לחלומות שהוגשמו – פולין שקמה לתחייה אחרי החלוקות וחלום ההקמה של מדינה יהודית. התערוכה תנעל בפברואר 2020.
התערוכה “גדיניה-תל אביב” היא מבט פרטני על נושא אחד מתוך המכלול המונגש בתערוכת הקבע המרהיבה של המוזיאון “פולין” המציג 1000 שנות היסטוריה משותפת ליהודים ולפולנים ובכך היא מבטאה ביטוי לרעיון הגדול המוצג במוזיאון.
התערוכה תציג למבקרים את נסיבות הקמת שתי הערים, ותצביע על קווי הדמיון בהיסטוריה שלהן. בתחילת המאה ה-20 חיפשו אנשים רבים מקומות חדשים לחיות בהם, המתאימים לאורח החיים המודרני. בבתים המודרניים שניבנו אז, הוצבו חלונות גדולים שדרכן ניבטות שתי הערים שזכו לכינוי “עיר לבנה”. הצבע הלבן מתייחס לקיר החלק, הזוהר והמזוגג של הבניינים המודרניים. לשתי הערים גם צבעים משותפים: תכלת כמו הים שעל חופו הן שוכנות, וצהוב, כמו השמש והחול.
תל אביב וגדיניה מילאו תפקידים מרכזיים בתולדות ישראל ופולין. תל אביב, העיר העברית הראשונה, נוסדה בשנת 1909 ונבנתה ברובה בתקופת המנדט הבריטי. גדיניה נוסדה בשנת 1920 ומסמלת את פולין העצמאית והמודרנית. שתי הערים מסמלות את שאיפות שתי המדינות והן הפכו כל אחת במדינתה לעיר חשובה ומקום לבילוי ונופש קיצי. שתיהן שימשו גם ככלי תעמולה: בפולין היתה העיר סמל למדינה שקמה לתחיה אחרי 123 שנה, ובארץ ישראל היתה תל אביב לסמל לחזון המדינה היהודית.
בעוד שהנמל המודרני בגדיניה שימש מקום יציאה של אנשים וסחורות, הרי שנמל תל אביב שימש מקום הגעה לעולים חדשים שהגיעו כדי לבנות מדינה יהודית חדשה.
בתערוכה יוצגו יצירות רבות שחלקן ושאלו על ידי מוזיאונים ישראליים, ביניהן עבודות של אמנים כמו נחום גוטמן, ראובן רובין ולודוויג בלום. בנוסף, יוצגו בה פרויקטים של האדריכלים המובילים של גדיניה הלבנה ושל תל אביב הלבנה. בתערוכה יוצגו גם פרסומות מקוריות וכרזות תעמולה, חפצים יומיים כמו כלי אוכל ודגמים של שתי הערים שנבנו במיוחד לתערוכה. המבקרים יצאו למסע בזמן דרך הדגמים של שתי ערי חוף שישבו על דיונות בשנותיהן הראשונות. התערוכה תציג גם את החגיגות השנתיות המתקיימות בשתי הערים. בעוד שבגדיניה החגיגה היא “פסטיבל הים”, הרי שתושבי תל אביב חוגגים את פורים, חג של שמחה המסמל חירות מחודשת.
התערוכה תציין 100 שנה להקמתה של גדיניה, 100 שנה להקמת ביה”ס לאדריכלות באוהאוס בגרמניה שבוגריו קשורים רבות למראה שתי הערים כיום, ו-110 שנים להקמת העיר תל אביב.
מוזיאון “פולין” שנפתח בוורשה ב-2014 מציג באמצעות תערוכת הקבע שלו את 1000 שנות הדו-קיום הפולני-יהודי. סיפורו של העם היהודי וסיפורה של פולין שזורים זה בזה. פולין היתה הבית לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם, וממנה יצאו יהודים רבים במסעם להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. תולדות פולין אינם מלאים ללא הפרק היהודי. חייהם המשותפים הביאו לפריחה הגדולה ביותר בקנה מידה עולמי, של תרבות, דת ושגשוג חומרי. על מורשת משותפת זו מספרת תערוכת הקבע של מוזיאון “פולין”, אשר זכה בפרס המוזיאון הטוב באירופה לשנת 2016. המוזיאון מתגאה בכ-400,000 מבקרים בשנה. הוא גם מרכז לדיאלוג והפצת ידע על התרבות היהודית, זאת שבאמצעות מפגשים, הרצאות ופעילות תרבותית וחינוכית המוזיאון מארגן גם תערוכות זמניות הזוכות למבקרים רבים.
פולין ויהודים: 1000 שנות היסטוריה משותפת
מוזיאון “פולין “שנפתח בוורשה ב-2014 ,מציג באמצעות תערוכת הקבע שלו את 1000 שנות הדו-קיום הפולני-יהודי. סיפורו של העם היהודי וסיפורה של פולין שזורים זה בזה. פולין היתה הבית לקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם, וממנה יצאו יהודים רבים במסעם להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. תולדות פולין אינם מלאים ללא הפרק היהודי. חייהם המשותפים הביאו לפריחה הגדולה ביותר בקנה מידה עולמי, של תרבות, דת ושגשוג חומרי. על מורשת משותפת זו מספרת תערוכת הקבע של מוזיאון “פולין”, אשר זכה בפרס המוזיאון הטוב באירופה לשנת 2016. המוזיאון מתגאה בכ-400,000 מבקרים בשנה. הוא גם מרכז לדיאלוג והפצת ידע על התרבות היהודית, זאת שבאמצעות מפגשים, הרצאות ופעילות תרבותית וחינוכית .המוזיאון מארגן גם תערוכות זמניות הזוכות למבקרים רבים.
דוד בן גוריון, מנחם בגין ושמעון פרס, כולם גדלו והתחנכו על אדמת פולין. סוחרים ומתיישבים יהודים הגיעו לפולין כבר בימה”ב המוקדמים והמטבעות הפולנים הראשונים מציגים אותיות עבריות. בשנת 1500 יהודים התגוררו כבר ונהנו מחיי קהילה במאה ערים פולניות.
בפולין נולדה תנועת החסידות שסוחפת אחריה אלפי מאמינים גם בימינו והודפסו בה הספרים הראשונים ביידיש ובעברית. ההשפעה ההדדית באה לידי ביטוי גם במטבח, כשמאכלים יהודים מסורתיים כמו לטקס, קרפלך וחלה, נחשבים גם למטעמים מהמטבח הפולני. בין המלחמות העולם קמו תנועות ומפלגות פוליטיות שקידמו רעיונות לאומיים פולניים, לצד מפלגות וארגונים דומים שקידמו רעיונות ציוניים. ברחבי פולין הוקמו אז קיבוצים ששימשו הכשרה לקראת התיישבות בארץ ישראל ובשנות העשרים והשלושים של המאה שעברה, 140,000 יהודים פולנים עלו לארץ ישראל והשתתפו באופן פעיל בתהליך הקמת המדינה.
במלחמת העולם השנייה על חירותם של פולנים ויהודים נלחמו מארק אדלמן ושמחה רותם – ממפקדי המרד בגטו ורשה, אשר מאוחר יותר לחמו כחיילים במרד העיר ורשה. על זכויות הילדים נלחם יאנוש קורצ’ק – המחנך היהודי-פולני שהקדים את זמנו. מוטיבים פולנים ויהודים עוברים כחוט השני באמנות ובחיי יום-יום.
המורשת המשותפת לא הגיעה לקיצה והיא עדיין ממשיכה להיכתב. היא מושכת אליה תיירים רבים מכל העולם המגיעים לפסטיבל השנתי לתרבות יהודית בקרקוב ולפסטיבל Singer בוורשה.
ב-13/9 תפתח תערוכה זמנית חדשה במוזיאון, “גדיניה-תל אביב” שהיא למעשה מבט פרטני על נושא אחד מתוך המכלול המונגש במוזיאון.
