לקראת הדיון אתמול אמר ראש הממשלה מתאוש מורובייצקי: פולין לא תסכים למעבר מהגרים לשטחה ותתעקש על כך שהטיפול בבעייה יעשה בסמוך או מעבר לגבולות החיצוניים של אירופה; אחרי דיון של תשע שעות סיכמו אתמול מנהיגי אירופה על תמיכה כלכלית באיטליה ובמדינות חזית אחרות, הקצאת חצי מיליארד אירו לשינוי חברתי-כלכלי באפריקה ושלושה מיליארד למתקני הפליטים בטורקיה ועל הקמת מרכזים שבהם ייקבע מי מבקש מקלט ומי מהגר בלתי חוקי שיוחזר למדינת המוצא
אחרי תשע שעות של דיון ממושך, הגיעו הבוקר (ו’) מנהיגי אירופה להסכמה על מדיניות האיחוד בנוגע להגירה בלתי חוקית. 12 סעיפים נכללו בהצהרה, שיצאה בסוף הפסגה המיוחדת שנערכה בבריסל, וכוללים בין היתר: הסכמה על החזרת מהגרים בלתי חוקיים למדינת המקור, הקמת מרכזי בקרה אליהם יועברו המהגרים וכן תקציבים למדינות שבחזית ההגירה, לטורקיה ולאפריקה.
ערב קבלת ההחלטה אמר מתאוש מורובייצקי, ראש ממשלת פולין: “אני שמח שהדיון האירופאי נע לאט לעבר מה שתמיד הדגשנו, שיש לקיים פעילות מניעה לאורך הגבול החיצוני של האיחוד האירופי. פולין מגלה סולידריות” אמר מורובייצקי והדגיש כי פולין תוסיף להציב קציני משמר גבול במקומות בהן מדינות האיחוד האירופי מעוניינות בכך, כולל מעבר לגבולות האיחוד האירופי, למשל למקדוניה.
“חשוב לנו לתת חכה ולא דג, לגרום לאנשים להישאר במקומות שמהם הם נודדים אל עבר האיחוד האירופי”, אמר מורובייצקי “אנחנו מעדיפים לקחת חלק בפעולות שהן קונצנזוס ולא בפעולות שיש בהן משום טרנספורמציה בכפייה” אמר ראש ממשלת פולין בהתייחס לסירוב העיקש של המדינה לקבל לתחומה פליטים. סירוב שעומד במרכז משבר עמוק בין פולין לבין האיחוד האירופי.
מורובייצקי הוסיף, “יש לנו תקנות מקלט נוקשות מאוד ואנחנו מתכוונים לשמור עליהן. לדבריו, יותר ויותר מדינות באירופה שותפות להשקפת העולם של פולין בנושא ההגירה. לדבריו, “מספר גדל והולך של מדינות מאמין היום שהעברת מהגרים ממדינה למדינה והעלויות הכרוכות בכך אינן הפתרון הטוב ביותר למשבר”. מורובייצקי ציין את איטליה כמדינה ששינתה את עמדתה בנוגע בנושא והוסיף: “אנחנו מכירים בזכותן המלאה של מדינות ריבוניות להגן על גבולותיהן”.
בהצהרת הסיכום שפורסמה הבוקר על ידי האיחוד האירופי צויין: “המועצה האירופית מסכימה כי תנאי מוקדם למדיניות תפקודית של האיחוד האירופי הוא גישה מקיפה להגירה, שמשלבת שליטה יעילה יותר על הגבולות החיצוניים של האיחוד”, ההצהרה מדגישה כי ההגירה הבלתי חוקית היא אינה “אתגר רק למדינה חברה אחת, אלא עבור אירופה כולה”.
בהצהרת הסיכום הכריזו המנהיגים כי אירופה “נחושה למנוע” מצב של הגירה בלתי חוקית בזרם בלתי נשלט, כמו שהיה ב-2015, וכן לקדם את עצירת ההגירה הבלתי חוקית בכל הנתיבים, הקיימים והחדשים. לפני הפסגה איטליה עשתה שרירים לאחר שסירבה לקבל לשטחה פליטים שהגיעו דרך הים. בסיכום הפגישה היא קיבלה כבוד מיוחד כשהובטח “האיחוד ימשיך לעמוד לצד איטליה ומדינות חזית אחרות” בנוגע למניעת הגירה בלתי חוקית.
בין הסכמות המנהיגים הוחלט גם שיש לפעול בנחישות למניעת מעבר מהגרים בתוך מדינות האיחוד. “תנועות משניות של מבקשי מקלט בין המדינות החברות מסכנות את מערכת המקלט האירופית המשותפת ואת אמנת שנגן. על המדינות החברות לנקוט בכל האמצעים החקיקתיים והמנהליים הפנימיים שדרושים כדי להתנגד לתנועות האלה ולשתף פעולה בצורה הדוקה בין המדינות לשם כך”, נכתב בהצהרת הסיכום.
כמו כן הוחלט כי מהגרים שהוצלו לפי החוק הבינלאומי יועברו באופן התנדבותי למרכזים מבוקרים שיוקמו במדינות החברות. באותם המרכזים ייערך בירור מהיר ובטוח בין המהגרים הבלתי חוקיים, שיחזרו למדינתם, לבין אלו שזקוקים להגנה בינלאומית, שעליהם יחול עקרון הסולידריות. כל המאמצים הקשורים למרכזי הבקרה, לרבות מעבר המהגרים ויישובם מחדש, יהיו על בסיס התנדבותי.
בהמשך התייחסו המנהיגים לאתגרים שמציב כל נתיב הגירה בלתי חוקית וניסו לתת מענה לכל שלב. “נדרשים בדחיפות מאמצים חדשים כדי להבטיח החזרה מהירה של המהגרים וכדי למנוע את התפתחותם של נתיבי הברחה חדשים בים וביבשה”.
בנוגע לנתיב שעובר במזרח הים התיכון, הדגישו מנהיגי האיחוד האירופי את החשיבות ליישם באופן מלא את ההסכם בין האיחוד לטורקיה. המועצה האירופית הסכימה על הקצאת שלושה מיליארד אירו לטורקיה לשם השקת השלב השני של מתקן הפליטים שהוקם במדינה, מתוך רצון למנוע מעברים נוספים של פליטים מטורקיה לאירופה. בנוגע לנתיב במרכז הים התיכון, אמרו המנהיגים כי יש לפעול נגד המבריחים בלוב ובמדינות נוספות.
בהקשר הנתיב שעובר במערב הים התיכון, המנהיגים הודיעו כי האיחוד יתמוך כלכלית ובדרכים אחרות בכל מאמצי המדינות להתגבר על זרם המהגרים, ובמיוחד בספרד, כמו כן הוחלט לתמוך גם במדינות המוצא והמעבר, בעיקר במרוקו, כל זאת כדי למנוע הגירה בלתי חוקית.
“התמודדות עם לב ליבה של בעיית ההגירה דורשת שותפות עם אפריקה, שמטרתה שינוי חברתי-כלכלי ביבשת”, נכתב בהצהרה. לשם כך, אישרו המנהיגים העברת חצי מיליארד אירו מקרן הפיתוח האירופית לטובת קרן האמון של האיחוד עבור אפריקה.
המנהיגים החליטו שעליהם לשבור את המודל העסקי של המבריחים ולשם כך, ועבור מניעת אובדן חיים טרגי, עליהם לפעול לביטול התמריץ ליציאה למסע המסוכן לאירופה. בהקשר הזה הם קראו למועצה ולנציבות האירופית לבדוק במהירות רעיונות של פלטפורומות אזוריות למניעת עליית הנוסעים, תוך שיתוף פעולה עם מדינות שלישיות, סוכנות האו”ם לפליטים וארגון ההגירה העולמי.
לקראת הסוף חזרו והדגישו המנהיגים את הצורך שיש למדינות החברות בהבטחת יעילות הגבולות החיצוניים של האיחוד, באמצעות תמיכה כלכלית וחומרים של האיחוד האירופי. הם גם הדגישו את הצורך “להחזרה יעילה של המהגרים הבלתי חוקיים”.
