עוד קבע בית המשפט של האיחוד האירופי כי יש להחזיר לתפקידם את שופטי בית המשפט העליון בפולין שאולצו לפרוש ולהשעות את הרפורמה בבית המשפט העליון עד לסיום ההליך בבית המשפט של האיחוד
סוכנות הידיעות PAP של פולין מדווחת כי בית המשפט של האיחוד האירופי הורה להשעות את הרפורמה בבית המשפט העליון בפולין עד לסיום הבירור שהחל בעקבות תלונה שהגישה הנציבות האירופית כנגד פולין.
ראש הממשלה, מתאוש מורבייצקי הגיב אתמול (שישי) לפסיקה שהתקבלה בבריסל ואמר כי ממשלת פולין תדון בנושא לאחר ניתוח ההחלטה שהתקבלה על ידי בית המשפט של האיחוד האירופי.
בתחילת יולי נכנס בפולין לתוקפו חוק המחייב 27 מבין 72 שופטי בית המשפט העליון בפולין – כולל נשיאת בית המשפט – לפרוש מיד. כניסתו לתוקף של החוק הגבירה את העימות בין פולין לבין יתר מדינות האיחוד האירופי, שהודיעו מוקדם יותר על הכוונה להטיל עליה עיצומים בשל הצעדים נגד המערכת השיפוטית.
החוק שהתקבלה בפולין קובע, כי שופטי בית המשפט העליון יהיו חייבים לפרוש בגיל 65, אלא אם יבקשו ויקבלו מנשיא המדינה הארכה של כהונתם. החלת חובת הפרישה על השופטים המכהנים, כך טוענים המתנגדים לצעד, נובעת מרצון של ממשלת מורובייצקי להכניס לבית המשפט העליון את עושי דברה. צעד נוסף הנתפס ככזה הוא הקמת גוף משמעתי לשופטים.
בשבוע שעבר פרסם אנדז’יי פאבלושק, יועץ לראש ממשלת פולין, מאמר בנושא הרפורמות במערכת המשפט הפולנית. בין השאר ציין פאבלושק, כי לאחר הבחירות בשנת 2015, מפלגת חוק וצדק, שקיבלה מנדט דמוקרטי חזק בבחירות חופשיות, התחייבה לתקן את מערכת החוק. לדבריו “מערכת החוק מוכרחה להיות בלתי תלויה, משוחררת מלחצים פוליטיים ובו בזמן בלתי תלויה באינטרסים של בעלי השפעה בחוגי השופטים. החשוב הוא שהשינויים אמורים לשרת את הפולנים עכשיו ובעתיד, ללא קשר לכוח הפוליטי שיקבל את הרוב בבחירות וישלוט בעתיד”.
“למרות מחאות מצד חוגי השופטים” כתב פאבלושק, “כדי למנוע שחיתות, מפלגת חוק וצדק חייבה להציג בשקיפות הצהרות הון של שופטים…. השינוי המהותי, שנועד להגן מפני התנהגות בלתי הולמת, הוא יישום של מערכת ממוחשבת המקצה באופן אקראי שופטים לפסוק בעניינים ספציפיים. זה מעניק ערובה גדולה יותר להיעדר משוא פנים ולעצמאות של הרכבי השופטים”
מרכיב חשוב נוסף ברפורמה, הסביר פאבלושק, הוא יצירת ועדת משמעת בבית המשפט העליון, שנהנית מאוטונומיה גדולה. הוועדה תעסוק בעניינים משמעתיים של שופטים. העצמאות והשקיפות של ההליכים המשמעתיים אמורה לחזק את סמכות מערכת החוק ואת השופטים עצמם. בנוסף, יש גם הסרה של בירוקרטיה בבתי המשפט באמצעות הגבלת התפקידים המנהלתיים. כיום, כמעט מחצית מהשופטים מחזיקים בתפקידים כאלה – בערך 4,000 מתוך 10,000. הם עוסקים במטלות מנהליות במקום מה שהם אמורים לעשות – לפסוק. אנחנו גם מיישמים את העיקרון של היעדר אפשרות לשנות הרכב שופטים בהליכים שכבר החלו. שכן, השינוי התדיר של שופטים תוך כדי הליך היה סיבה מרכזית נוספת לסחבת המשפטית.
“לפעמים קשה לאליטות של מערב אירופה להבין את המציאות שלנו, משום שהיה להן מזל והן לא הוכרחו לחיות 50 שנה בקומוניזם. הן היו בצד הטוב של מסך הברזל. אצלנו, למרבה הצער, החיים נראו אחרת לחלוטין. כעת, הרוב הפרלמנטרי שנבחר בבחירות דמוקרטיות התחיל לתקן את מערכת המשפט בפולין, כדי להחזיר את מידת הצדק לפולנים”.
הליכים נגד פולין
בעקבות הרפורמה – בחודש יולי, הוועדה האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, פתחה בהליך נגד ורשה בטענה שהיא חותרת תחת עקרון העצמאות השיפוטית.
המהלך החל, כאמור, בעקבות תלונה שהגישה הנציבות האירופית בחודש דצמבר האחרון, והדרישה לנקוט בצעד חסר תקדים של הפעלת סעיף 7 לאמנת האיחוד האירופי כנגד פולין. הנציבות האירופית פעלה במרץ רב להגביר הלחצים על ורשה בעקבות הרפורמות שיפוטיות והודיעה כי לא תהסס לדרוש הטלת סנקציות על פולין.
בית המשפט של האיחוד האירופי (CJEU) קיבל את עמדת הנציבות האירופית והורה להשעות את יישום הרפורמה בבית המשפט העליון של פולין. למרבה ההפתעה, ממשלת פולין והתקשורת במדינה התוועדו להחלטה בעקבות ציוץ של אירגונים לא ממשלתיים בטוויטר.
בעקבות הוראת בית המשפט האירופי, נשאל ראש ממשלת פולין, מתאוש מורבייצקי, אם פולין תכבד את ההחלטה שהתקבלה בבריסל. מורבייצקי השיב: “נראה מה יש למוסדות האיחוד האירופי להציע, וננתח את האפשרויות העומדות לרשותנו ברגע שנכיר אותן”.
על פי פרסומים באמצעי התקשורת, החלטת בית המשפט של האיחוד האירופי מורה לפולין להשעות את הרפורמה, בדגש על הפרק המחייב פרישת שופטים שהגיעו לגיל 65 וכן להחזיר לתפקידם את השופטים שכבר אולצו לפרוש בעקבות הרפורמה.
חליטה המועצה להשעות את הכללים השולטים בפרישה לשופטי בית המשפט העליון, מעל גיל 65, ולהחזיר את אלה שכבר נכנסו לפרישה לתפקידם – בתנאים שקיימו לפני כניסתו לתוקף של חוק בית המשפט העליון.
דוברת מפלגת השלטון PiS, ביאטה מזורק, היתה זהירה מאוד בתגובתה לפרסומים אולם הסכימה לומר: “פולין חברה באיחוד האירופי והיא תוסיף להתנהל בהתאם לחוקים המחייבים באיחוד”, לדבריה: “כרגע מדובר רק בפרסומים בתקשורת ועד שלא נלמד את המסמך לא נוכל לדון בפרטיו”.
