ראשי>סיפורי ערים>ורשה>פסטיבל לתרבות יהודית נפתח בורשה
ורשה תרבות ופנאי

פסטיבל לתרבות יהודית נפתח בורשה

פסטיבל זינגר לתרבות יהודית, המתקיים זו השנה ה- 15, נפתח אתמול (שבת) בורשה באירועים שהוקדשו למשורר מגטו ורשה – ולדיסלב שלנגל. הפסטיבל ימשך עד ה-2 בספטמבר

זו השנה ה-15 שהעיר ורשה מארחת את פסטיבל זינגר לתרבות יהודית המציע לקהל הרחב שורה ארוכה של אירועי תרבות: קונצרטים, מופעים, הקרנות סרטים, תערוכות, מפגשי ספרות וסדנאות קולינריות.

ביומו הראשון של הפסטיבל, התקיימו, בין השאר, סיור מודרך ברחוב ווליקוב (Waliców) בו התגורר ולדיסלב שלנגל, קונצרט של שחקנים מהתיאטרון היהודי, תערוכה שכותרתה “חלון בווליקוב”, וכן הופעה של הלהקה הישראלית ‘אל המשורר’.

אירוע הפתיחה הרשמי של הפסטיבל יתקיים מחר (יום ראשון) עם מופע החזנות ‘The Lemmers’, בביצוע יעקב (ינקי) למר, שלום למר, מנחם בריסטובסקי ומקהלת ‘קולות  ישראל’.

מוזיקאים אחרים שיופיעו במהלך הפסטיבל כוללים את הזמר הישראלי דיויד ברוזה, הצמד האוסטרי יסמין מאירי-בראוור וג’ניס רפטיס, האחים אולש ותיאו יורגנסמן וכן את חמישיית קנת דאהל קנודסן.

אירוע מרכזי וחשוב במיוחד השנה יערך ביום שלישי לזכרו של פטרון הפסטיבל, יצחק בשביס זינגר, שהתגורר לפני 110 שנים עם משפחתו בבניין ברחוב קרוכמלנה (Krochmalna). מארגני הפסטיבל ועיריית ורשה יציבו בפתח הבניין בו התגורר זינגר שלט המוקדש לזכרו.

הפסטיבל מופק על ידי קרן שלום בשיתוף עם התיאטרון היהודי.

האירועים השונים יתקיימו במיקום הזמני של התיאטרון היהודי בורשה, ברחוב Senatorska, במועדון Warsaw Garrison Command, וכן בתיאטרון Kwadrat, בפורום התרבות האוסטרי, בקולנוע Iluzjon, בבית הכנסת Nożyk Synagogue, במוזיאון להיסטוריה של יהדות פולין (POLIN) ובאיזור כיכר Grzybowski.

לתכנית האירועים המלאה – הקליקו כאן

הפסטיבל נקרא על שם הסופר היהודי- פולני, יצחק בשביס זינגר שהיה מגדולי סופרי היידיש; חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978. זינגר חי בפולין ולאחר מכן בארצות הברית.

יצחק זינגר נולד בתחילת המאה ה-20 בכפר לאונצין שבפולין וגדל ברחוב קְרוֹכְמַלְנָה 10, ברובע יהודים עני בוורשה הבירה. הוריו היו חרדים: אביו ר’ פנחס מנדל היה רב וראש ישיבה ואמו בת שבע הייתה בתו של הרב מבילגוריי.

לוורשה עבר זינגר עם הוריו בגיל שש, אך בשל מצוקת הרעב עזב בגיל 16 עם אמו לבילגוריי, עיר הולדתה של האם. עד גיל 12 לא קרא כלל ספרות חול, אך בשנותיו הראשונות בוורשה גברה ספקנותו הדתית והחלה התעניינותו במדעים, בפילוסופיה ובספרות העולמית.

בגיל 20 שב זינגר לוורשה בהזמנת אחיו, הסופר ישראל יהושע זינגר, שהציע לו לגזוז את פאותיו ולהחליף את הקפוטה בלבוש מודרני. את סיפוריו הראשונים כתב בעברית, אך עד מהרה עבר ליידיש – השפה שרוב העם היהודי במזרח אירופה ובארצות הברית הבין וקרא באותה תקופה. לאחר מכן החל זינגר לעבוד בהגהות בעיתון ספרותי ובתרגום ספרים מגרמנית ליידיש.

בזכות אחיו הסופר, בשנת 1923, נכנס זינגר לסביבת איגוד הסופרים והעיתונאים היהודיים ברחוב טְלוֹמֵצְקְיֶה 13 שכונה בפי חבריו “המלונה” (“די בודע”).

על רקע המחסור והרעב שידע בוורשה, מצא באיגוד מעין “בית שני” באותה עת התקבצו שם מגוון סופרים ועסקנים “יידישיסטים והבראיסטים, רוויזיוניסטים וטריטוריאליסטים”.

איגוד הסופרים נותר מרכזי כל כך בחיי זינגר, עד ששני רומנים קרא על שמו, ואת ידידיו הקרובים הכיר ממנו,

בוורשה היה זינגר מגיה של מוסף ספרותי וכן עסק בתרגום ספרים מגרמנית לשפת היידיש. בשנת 1935 החליט אחיו להגר לאמריקה ויצחק הצטרף אליו.

את השם “בשביס” אימץ לעצמו כדי להנציח את שם אמו בת-שבע שנספתה בשואה. כן השתמש בשמות עט בנוסף לבשביס-זינגר – ורשבסקי וד. סגל. ספריו תורגמו לעשרות שפות וכמה מהם הפכו למחזות וסרטים, כמו “העבד”, “שונאים סיפור אהבה” ו”ינטל” על פי סיפורו “ינטל בחור ישיבה”.

בשנת 1978 זכה בשביס-זינגר בפרס נובל לספרות. בנימוקי חבר השופטים נכתב, בין השאר, כך: “בסיפוריו מעוררי הרגש הנעוצים בשורשיו בתרבות היהודית-פולנית, בשביס-זינגר מעורר לחיים את מצביו של האדם באשר הוא”.

הוא התלבט באיזה שפה ינאם בעת קבלת הפרס. תמיד חש כי הוא חב את הצלחתו לשפה האנגלית. ביידיש, אמר, ספר מוכר 2,000 עותקים, במקרה הטוב, ואילו באנגלית הוא רב מכר. עם זאת, דבר לא יכול היה להחליף את חיבתו ליידיש. הוא סבר שעל הספרות להביא שמחה, לברוא עולם אחר לקורא, ויחד עם זאת היא יכולה – ואולי אף חובתה – לתעד ולשמר עולמות שנכחדו. כפשרה, החל את הנאום ביידיש והמשיכו באנגלית.

צילום: Rafał Guz | PAP

תגובות | ומה יש לך להגיד על זה?
שתפו את הכתבה כדי שגם החברים שלכם ידעו מה קורה בפולין